פרק 2
(אנה)
אוליבר ידיד טוב מאוד שלי,הוא עוזר לי כל הזמן ואני לו..
אנחנו חברים(ידידים)מאז כיתה א',14 שנים..
חשבתי על זה כבר כמה חודשים ואני חושבת ש..אני..אוהבת אותו,ואני לא מתכוונת אוהבת אותו כידיד אני מתכוונת אוהבת-אוהבת,או יותר נכון לומר..מאוהבת..
החלטתי לעשות משהו בעניין הזה,אז פשוט הקמתי את עצמי ממיטתי הענקית,והלכתי לביתו של אחות של אוליבר(יש לו דירה משלו אבל הוא מת על הדירה של אחותו אוריין לא פחות מהדירה שלו)
דפקתי על דלת ביתה והיא פתחה לי..
"היי"
"היי אנה"
"אוריין אוליבר בבית?"
"בטח הוא בחדר אורחים"
"תודה"
עליתי לחדר האורחים מלאה בשמחה,התרגשות,פרפרים בבטן..
דפקתי על דלת החדר והוא לא פתח,חשבתי שהוא יושן אז פתחתי את הדלת לאט לאט ואז ראיתי אותו..
עם בחורה אחרת..
"אני..מצטערת לא התכוונתי להפריע"כמעט שפרצתי בבכי,רצתי משם
"אנה מה קרה?"
"כלום,באמת שכלום"
רצתי משם התיישבתי על ספסל ובכיתי כל הדרך גם כשהייתי שם(בספסל)שמעתי אנשים הולכים,הם הפנו אליי מבטים,אני יודעת,אני אותה זמרת ורקדנית הפופ,אבל עדיין,גם לי יש רגשות,אני לא בובה על חוט שצריכה לרצות את מעריציה!
ראיתי את אוריין מתקרבת ואחריה אוליבר,ניגבתי את דמעותיי והפנתי את ראשי לצד השני.
"אנה את בסדר?"שאלה אוריין עם הקול המתוק שלה
"כן"
"את בטוחה?"שמעתי את קולו של אוליבר,הוא שם את ידו על ברכי השמאלית והפנה את ראשו מטה מול ראשי
עצמתי את עיניי..
"אנה,מה קרה?למה רצת מהדירה?"
"כלום פשוט לא הרגשתי טוב.."
"ובגלל זה בכית?"
"ממש כואב לי הראש..והלב.."לחשתי את המילה האחרונה
"למה?"
"לא יודעת"
"אוריין?תשאירי אותנו..לבד.."
ליבי פעם בחוזקה,יש לו חברה והוא מבקש את זה?
"ומה עם דיינה?"
"תגידי לה שאני אדבר איתה יותר מאוחר"
"טוב ביי"
"ביי"
היא נתנה לו נשיקה בלחי והלכה,בכל זאת אחות גדולה..
הוא הרים את ראשי ואמר:"אני כאן לצידך,אל תבכי"
הוא ניגב את דמעותיי שזלגו והמשיך
"אני איתך"הוא חיבק אותי חזק..
"אתה אמור להיות עם דיינה!לא איתי!"
"אני לא אמור להיות איתה"
"אבל היא חברה שלך!"
"היא לא מתאימה לי,את..את מתאימה לי."
"מה?"אמרתי תוך כדי שהרמתי את ראשי ושיערי נפל על עיני
"את יותר יפה ככה.."הוא הזיז את שערותי מעיני והמשיך
"וככה"הוא.. בא לנשק אותי אבל עצרתי אותו בכך ששמתי אצבע על שפתיו ואמרתי:"אתה רוצה להיפרד מדיינה,אתה עוד לא נפרדת ממנה,וכבר אתה מאוהב בי?"
"כל הזמן הזה הייתי"הוא אמר בקושי
הזזתי את האצבע שלי והמשכתי:"אז למה היית חבר שלה?!"
"רציתי לשכוח אותך כי הייתי בטוח שתדחי אותי,אני רק ידיד שלך,ומגיע לך מישהו גדול,מפורסם.."
"זה לא נכון,"
"אם יראו אותך מסתובבת איתי יצחקו עלייך!"הוא קטע אותי
"אז מה?מה אכפת להם?זה עניננו הפרטי!"המשכתי
"הייתי טיפש!"הוא היטה את ראשי לצד ולמטה
"לא כל הזמן צריך לשמוע מה האחרים חושבים..!"
"את צודקת,הייתי ממש טיפש!"הוא אמר והלך משם
קמתי מהספסל והלכתי אחריו
"אוליבר!"
"אולי!"
הוא הסתובב והסתכל עליי
"שם החיבה שנתת לי.."
"כן"
"את עדיין משתמשת בו?"
"בטח!"
רצתי אליו,חיבקתי אותו וחזק והמשכתי:"שמע,בוא תעשה הפסקה,תשכיח את דיינה מהראש שלך ואז אולי ניהיה חברים"
"למה אולי?"
"אני לא יודעת מה יהיה עם רגשותינו.."
"את אומרת שכבר לא תאהבי אותי?"
"תמיד אוהב אותך אבל אולי אז כידיד.."
"הבנתי.."
"לא,אוליבר!אתה צריך הפסקה מבנות!"
הוא הסתכל עליי בהפתעה,כאילו הוא לא מאמין שאמרתי את זה..
"אני מתכוונת מחברות.."
"הבנתי"
שנינו צחקנו,התחבקנו שוב והמשכנו ללכת לדירתי,שם שיחקנו בפלסטיישן(יש לנו מנהג תמיד אחרי שאנחנו רבים או שרע לנו או סתם ככה אנחנו משחקים בפלסטיישן..)
----------------------------------------------------
מצפה לתגובות:)
אוהבת
לורן
(אנה)
אוליבר ידיד טוב מאוד שלי,הוא עוזר לי כל הזמן ואני לו..
אנחנו חברים(ידידים)מאז כיתה א',14 שנים..
חשבתי על זה כבר כמה חודשים ואני חושבת ש..אני..אוהבת אותו,ואני לא מתכוונת אוהבת אותו כידיד אני מתכוונת אוהבת-אוהבת,או יותר נכון לומר..מאוהבת..
החלטתי לעשות משהו בעניין הזה,אז פשוט הקמתי את עצמי ממיטתי הענקית,והלכתי לביתו של אחות של אוליבר(יש לו דירה משלו אבל הוא מת על הדירה של אחותו אוריין לא פחות מהדירה שלו)
דפקתי על דלת ביתה והיא פתחה לי..
"היי"
"היי אנה"
"אוריין אוליבר בבית?"
"בטח הוא בחדר אורחים"
"תודה"
עליתי לחדר האורחים מלאה בשמחה,התרגשות,פרפרים בבטן..
דפקתי על דלת החדר והוא לא פתח,חשבתי שהוא יושן אז פתחתי את הדלת לאט לאט ואז ראיתי אותו..
עם בחורה אחרת..
"אני..מצטערת לא התכוונתי להפריע"כמעט שפרצתי בבכי,רצתי משם
"אנה מה קרה?"
"כלום,באמת שכלום"
רצתי משם התיישבתי על ספסל ובכיתי כל הדרך גם כשהייתי שם(בספסל)שמעתי אנשים הולכים,הם הפנו אליי מבטים,אני יודעת,אני אותה זמרת ורקדנית הפופ,אבל עדיין,גם לי יש רגשות,אני לא בובה על חוט שצריכה לרצות את מעריציה!
ראיתי את אוריין מתקרבת ואחריה אוליבר,ניגבתי את דמעותיי והפנתי את ראשי לצד השני.
"אנה את בסדר?"שאלה אוריין עם הקול המתוק שלה
"כן"
"את בטוחה?"שמעתי את קולו של אוליבר,הוא שם את ידו על ברכי השמאלית והפנה את ראשו מטה מול ראשי
עצמתי את עיניי..
"אנה,מה קרה?למה רצת מהדירה?"
"כלום פשוט לא הרגשתי טוב.."
"ובגלל זה בכית?"
"ממש כואב לי הראש..והלב.."לחשתי את המילה האחרונה
"למה?"
"לא יודעת"
"אוריין?תשאירי אותנו..לבד.."
ליבי פעם בחוזקה,יש לו חברה והוא מבקש את זה?
"ומה עם דיינה?"
"תגידי לה שאני אדבר איתה יותר מאוחר"
"טוב ביי"
"ביי"
היא נתנה לו נשיקה בלחי והלכה,בכל זאת אחות גדולה..
הוא הרים את ראשי ואמר:"אני כאן לצידך,אל תבכי"
הוא ניגב את דמעותיי שזלגו והמשיך
"אני איתך"הוא חיבק אותי חזק..
"אתה אמור להיות עם דיינה!לא איתי!"
"אני לא אמור להיות איתה"
"אבל היא חברה שלך!"
"היא לא מתאימה לי,את..את מתאימה לי."
"מה?"אמרתי תוך כדי שהרמתי את ראשי ושיערי נפל על עיני
"את יותר יפה ככה.."הוא הזיז את שערותי מעיני והמשיך
"וככה"הוא.. בא לנשק אותי אבל עצרתי אותו בכך ששמתי אצבע על שפתיו ואמרתי:"אתה רוצה להיפרד מדיינה,אתה עוד לא נפרדת ממנה,וכבר אתה מאוהב בי?"
"כל הזמן הזה הייתי"הוא אמר בקושי
הזזתי את האצבע שלי והמשכתי:"אז למה היית חבר שלה?!"
"רציתי לשכוח אותך כי הייתי בטוח שתדחי אותי,אני רק ידיד שלך,ומגיע לך מישהו גדול,מפורסם.."
"זה לא נכון,"
"אם יראו אותך מסתובבת איתי יצחקו עלייך!"הוא קטע אותי
"אז מה?מה אכפת להם?זה עניננו הפרטי!"המשכתי
"הייתי טיפש!"הוא היטה את ראשי לצד ולמטה
"לא כל הזמן צריך לשמוע מה האחרים חושבים..!"
"את צודקת,הייתי ממש טיפש!"הוא אמר והלך משם
קמתי מהספסל והלכתי אחריו
"אוליבר!"
"אולי!"
הוא הסתובב והסתכל עליי
"שם החיבה שנתת לי.."
"כן"
"את עדיין משתמשת בו?"
"בטח!"
רצתי אליו,חיבקתי אותו וחזק והמשכתי:"שמע,בוא תעשה הפסקה,תשכיח את דיינה מהראש שלך ואז אולי ניהיה חברים"
"למה אולי?"
"אני לא יודעת מה יהיה עם רגשותינו.."
"את אומרת שכבר לא תאהבי אותי?"
"תמיד אוהב אותך אבל אולי אז כידיד.."
"הבנתי.."
"לא,אוליבר!אתה צריך הפסקה מבנות!"
הוא הסתכל עליי בהפתעה,כאילו הוא לא מאמין שאמרתי את זה..
"אני מתכוונת מחברות.."
"הבנתי"
שנינו צחקנו,התחבקנו שוב והמשכנו ללכת לדירתי,שם שיחקנו בפלסטיישן(יש לנו מנהג תמיד אחרי שאנחנו רבים או שרע לנו או סתם ככה אנחנו משחקים בפלסטיישן..)
----------------------------------------------------
מצפה לתגובות:)
אוהבת
לורן
